לזכר 6 מיליון ועוד קצת

עיצוב גרפי זו פסיכולוגיה. בעיצוב גרפי אפשר להשתמש לכל מיני מטרות, למשל:
-שיווק מוצר: לגרום לכם לקנות את המוצר, אפילו אם אתם לא ממש או לא בכלל צריכים אותו)
-עידוד: עיצבתי לא מזמן תעודות משגעות לבית ספר ומלא מתנות לעובדים, לחברים, לחתונות לקולגות
– עיצוב דעת קהל: כדי לשנות את התודעה שלו ולגרום לו לחשוב כמו שאנחנו רוצים. זוכרים שכשהיינו קטנים אז חשבנו שחלב זה בריא? שמרגרינה בריאה וחמאה לא? אז כאלה.
למשל עכשיו, עם כל הסיפור הזה של החיסונים, אז לקחו מומחים מעצבי דעת קהל כדי לגרום לאנשים להתחסן וכמה שיותר מהר (ואני לא נכנסת לדיון אם הם עשו את זה כדי שתיעלם המגיפה או מאג'נדות אחרות, זה לא קשור לדיוננו, זו רק דוגמה מהתקופה האחרונה).
גם הנאצים השתמשו בעיצוב דעת קהל ואחת הדרכים שהם עשו את זה היתה בקריקטורות שפורסמו במודעות שנתלו ברחבי העיר או פורסמו בעיתונים.

"מוזיקה מנוונת" כינו הנאצי את כל סוגי המוזיקה שחשבו שהיא מזיקה או לא ראויה לעם הארי וכך הם בודדו, דכאו והחרימו את היצירות הללו (אגב, זה היה חלק מקמפיין שלם של אומנות מנוונת וזה כלל גם יצירות אומנות אחרות כמו ספרים, ציורים, הצגות וכו').
בעיצוב המודעות הנאצים השתמשו בקופים במקום בני אדם וכך הם מיתגו שוב את היהודים (יש מגן דוד על דש החולצה) כקופים ולא כאנושיים. כשאנחנו מתייחסים למישהו לא כאל בן אנוש אלא כחיה, זה מקל לנו על המצפון לפגוע בו, להרגיש שלא מגיעות לו הזכויות כמונו וזה בסדר לפגוע בו (לא שבחיות מותר לפגוע, כן? שוב, זה לא הדיון פה).
הצבע האדום ברקע, מה שתופס את רוב הדף, מסמל לנו בתת המודע סכנה. שימו לב איך רוב התמרורים הם בצהוב או באדום, בדיוק מהסיבות האלה. אז גם הנאצים ידעו את זה ולכן רוב המודעות נגד היהודים נצבעו באדום אטום.

כרזת תעמולה נאצית. תמונה מויקיפדיה.

הנה עוד נושא שקרה בעקבות קריקטורה.
פה הנושא הוא שונה – בנובמבר 2011 פורסם בשבועון הסטירי "שרלי הבדו" קריקטורה נגד הנביא מוחמד בעקבות חוקי שריעה נוראיים שנחקקו בלוב ובתוניס, בעיקר נגד נשים והומוסקסואלים. בקרקיטורה הם שינו את שם המגזין ל"שריעה הבדו" ועל התמונה נראה מוחמד שאומר "100 שכיבות שמיכה למי שלא צוחק". אז אל קעידה לא צחקו.
ההבדל בין הקריקטורה של הנאצים לבין שרלי הבדו, זה שבשרלי הבדו הם ניסו לעורר את תשומת הלב לעוול שנעשה לנשים וגברים בעולם המוסלמי ואילו אצל הנאצים, הם ניסו לגרום לאנשים לשנוא עם מסוים ולהפוך אותו ללא רלוונטי.
לגבי הצבעים – לא סתם נבחר פה הצבע הירוק, זה הצבע שמסמל את האיסלאם. שוב, פניה לתת המודע שלנו לא רק באמצעות איור וטקסט, אלא גם באמצעות צבע הרקע הדומיננטי כל כך.

לאחר כחמש שנים פרצו רעולי פנים למשרדי שרלי הבדו בפריז ורצחו 10 עיתונאים ו-2 שוטרים.
למחרת כל העולם הוצף בעיצוב גרפי פשוט אך עוצמתי:

"גם אני שרלי".
מודעה על רקע שחור – צבע שמסמל אבל בעולם המערבי. המילה שרלי זה הלוגו של המגזין (פונט וצבע – פנייה לתת מודע).

מיד לאחר הפיגוע המגזין פרסם גיליון מיוחד שהודפס ב-8 מיליון עותקים שנחטפו מיד (כשבדרך כלל הודפסו 40-50 אלף).
זה עמוד השער של המהדורה המיוחדת שיצאה לאחר הפיגוע, בו רואים את הנביא מוחמד עם השלט "גם אני שרלי", ומעליו נכתב "הכל נסלח".

אז בפעם הבאה שאתם כותבים משהו בפייסבוק ושמים לו רקע צבעוני, תחשבו על מה הרקע הזה משדר (ואני לא מדברת על האימוג'י של הקקה, הוא דווקא די ברור). תחשבו על זה שאתם עלולים לפגוע במישהו, לפגוע באוכלוסיה שלמה. וכמו שמוסוליני אמר: "מוות של אחדים זו טרגדיה, מוות של המונים זו סטטיסטיקה".
אז אל תצטרפו לסטטיסטיקה הזו, כי כל ההמונים האלה הם אחדים למישהו בעולם. בואו נעשה את העולם הזה מקום טוב יותר.